• כותרת משנה: על תחושות ותקשורת - גילויים מעולמם הסודי
  • שם הספר במקור: Das geheime Leben der Bäume
  • שם הסופר/ת במקור: Peter Wohlleben
  • עיצוב ועימוד: נדב שלו
  • מגרמנית: ניב סבריאגו
  • פורמט: 13.5X21
  • כריכה: רכה עם דשים
  • מספר עמודים: 265
  • שנת הוצאה: 2018
  • דאנאקוד: 500-170
  • מחיר מומלץ: ₪94

החיים הנסתרים של העצים

פטר וולבן


עצים מתַקשרים זה עם זה? מגדלים באהבה את צאצאיהם? סועדים את שכניהם הזקנים והחולים? מהגרים מיער ליער? יכולים ללמוד ולזכור? אכן, מה שמתרחש ביער אינו פנטזיה. לעצים יש תחושות, רגשות, זיכרונות. הם חשים כאב, מקבלים מכות שמש ומפתחים קמטים. היער הוא רשת חברתית פעילה. עצים הם יצורים סוציאליים – הם חולקים חומרי מזון עם עצים חולים ואף מזהירים זה את זה מפני סכנה קרֵבה. היערן הגרמני פטר ווֹלֶבֶּן מאיר את הסבך הנסתר של היער - ומעניק לנו הצצה נדירה ואינטימית, המרחיבה את גבולות הדמיון, לעולם של סודות נעלמים מתחת לאפנו ממש. על סמך גילויים מדעיים עדכניים וכן ניסיונו האישי רב-השנים, הוא חושף בפנינו את עולמם של העצים ואת העושר המופלא, אך הסמוי מן העין, של חייהם.

פטר וולבן, יליד 1964, נמשך לטבע מאז ילדותו והקדיש את כל חייו לעצים. הוא למד יערנות ועבד כ-20 שנה בשירות היערות הלאומי של גרמניה. וולבן מנהל היום יער בגישה ידידותית לסביבה בהרי האייפל שבמערב גרמניה, ופועל להשבתו של היער הראשוני.

הקדמה

 

 

כשהתחלתי את הקריירה המקצועית שלי כיערן, הבנתי בחיים הנסתרים של העצים כמו שקצב מבין בחיי הרגש של חיות. תעשיית היערנות המודרנית מפיקה עצים לתעשייה. כלומר, היא כורתת עצים ושותלת לאחר מכן שתילים חדשים. אם מעיינים בספרות המקצועית, מקבלים במהירות רושם שבריאותו של היער מעניינת רק מבחינת תרומתה לתעשיית העץ המסחרית. גישה זו מגדירה את שגרת היום של היערנים, עד שבסופו של דבר מתעוותת התפיסה שלהם. מכיוון שבמסגרת עבודתי נדרשתי לבחון מאות עצים בכל יום – אשוחית, אשור (בּוּק), אלון ואורן – כדי להעריך את מידת ההתאמה לתעשיית העץ ואת ערך השוק שלהם, גם החשיבה שלי עליהם הצטמצמה לנקודת המבט הצרה הזאת.

לפני כעשרים שנה התחלתי לארגן טיולי הישרדות עם לינה בבקתות עץ לתיירים. לאחר מכן נוספו גם בית קברות ביער ושמורת יער ראשוני. במסגרת השיחות עם המבקרים הרבים, חזרה לתקינותה תפיסת היער שלי. העצים העקומים והמחוספסים, שבעבר הייתי מסווגם כבעלי ערך נמוך, הקסימו את המבקרים. בשיתוף עמם, למדתי לא להתבונן רק בגזעי העצים ובאיכותם, אלא גם בשורשים מוזרים, בדפוסי גדילה יוצאי דופן ובכריות הטחב העדינות על הקליפות. האהבה לטבע, שבערה בי כבר בגיל שש, ניצתה כעת מחדש. לפתע פתאום נעשיתי מודע לאינספור פלאות, שבקושי הצלחתי להסביר אפילו לעצמי. באותו הזמן החלה אוניברסיטת אאכן (RWTH Aachen) לערוך תוכניות סדירות של מחקר מדעי ביער שלי. שאלות רבות זכו למענה, אך אינספור אחרות התעוררו במקומן. החיים שלי כיערן נעשו מרגשים שוב, כל יום ביער נהפך למסע של תגלית. זה גרם לי לאמץ דרכים בלתי רגילות לניהול היער. מי שיודע שעצים חשים כאב ויכולים לזכור, ושעצים הורים חיים עם ילדיהם, אינו מסוגל עוד לכרות אותם ולנוע ביעף ביניהם עם מיכון כבד. כבר עשרים שנה אסורה כניסתן של מכונות ליער שלי, כשצריך בכל זאת לכרות כמה עצים, העבודה מתבצעת בקפידה יתרה על ידי פועלי יערנות עם סוסים. יער בריא יותר, אולי אפילו שמח יותר, יצרני בהרבה, ופירוש הדבר הוא גם בו-בזמן רווחים גדולים יותר. הטיעון הזה שכנע גם את המעסיק שלי, קהילת הִימֶל (Hümmel), והיום כבר לא היה הכפר הקטנטן הזה שבהרי האייפל מסכין עם שום דרך אחרת לניהול היער. העצים פולטים אנחת רווחה משותפת וחושפים עוד מסודותיהם, בייחוד החורשים בשמורות החדשות שנוסדו, היכן שאיש אינו מפריע להם. לא אחדל לעולם ללמוד מהם, אבל אפילו מה שגיליתי עד כה מתחת לחופת העלווה שלהם עולה על כל מה שיכולתי לדמיין בעבר.

אני מזמין אתכם לחלוק עמי בשמחה שעצים יכולים להסב. מי יודע, אולי בטיול הבא שלכם ביער תגלו גם אתם פלאות קטנים וגדולים.

תגובה