אישה בקוטב
"החוג הארקטי הוא הנקודה בעולם שבה השמיים נוגעים באדמה. לא כל אחד יכול לשאת את שפע האור, לא את העלטה הגמורה, לא את הבדידות העמוקה. אני זכיתי – הוטלתי היישר לתוך ההוויה נטולת הרחם של הטבע הפראי מיד בתחילת ההרפתקה שלי, ועוד לבד. זאת הייתה טבילת האש שלי".
1934. כריסטיאנה ריטר, ציירת ועקרת בית אוסטרית, מתלווה אל בעלה חוקר הקוטב הצפוני לשהוּת של שנה בספיצברגן, אי מכוסה קרחונים השוכן במחצית הדרך בין נורווגיה לקוטב הצפוני ושרוי בחשכה מוחלטת ארבעה חודשים בשנה. בבקתה קטנה ופרימיטיבית המרוחקת מאות קילומטרים מכל יישוב, היא מתעדת ביומנה את רגעי ההתעלות והשפל לנוכח יופיו ועוצמתו של הטבע הפראי, אתגרי הקיום הבסיסי, והמרחק המעורר מחשבה מן הציביליזציה וחברת האדם.
כריסטיאנה ריטר נולדה בשנת 1898 באוסטריה והשתלמה כציירת. בת 36 יצאה בעקבות בעלה הרמן ריטר, הרפתקן ורב-חובל, אל ספיצברגן כדי לעשות שם את החורף. ספרה היחיד, "אישה בקוטב", ראה אור בשנת 1938 והפך לרב-מכר. כריסטיאנה ריטר נפטרה בשנת 2000, בת 103
קישורים
המשחק המסוכן של השקיפות - רות אלמוג, הארץ , 15 ביולי 2024, "אי־אפשר שלא להתאהב באלה הבללית נאנאיה. היא החזקה באלות, היא אדונית העולם, היא אלת הניצחון, האהבה והמין, היא שמש העמים, היא "זרעה" את האנושות, היא זוהרת ומאירה, מלאת מתיקות ושרה על אהבה"
מה מביא עקרת בית בורגנית לבלות שנה בקוטב - איריס לעאל, ספרים - הארץ, 23 ביולי 2024 "הוצאת אסיה עשתה מעשה נדיב כלפי קוראי העברית בפרסום הספר הזה, בימים אלה, בתרגומה הטוב של טלי קונס. בתוך תופת של חום ולחות, אובדן אמונה באדם וביכולתו של הטוב להתקיים, האפשרות להיות מוקף ברישומים זעירים ובאקוורלים של דובי קוטב, שחפים, מיקל השועל הלבן ובני הזוג גולשים במגלשת שלג רתומה לכלבים שציירה ריטר — היא חסד. "
כריסטיאנה ריטר מתלווה אל בעלה חוקר הקוטב הצפוני לשהות של שנה בספיצברגן, ויחד עם צייד נוסף הם מתבודדים בבקתה. זוהי מסגרת הספר שנכתב בשנות ה-30 וזוכה כעת לתרגום מחדש, שמתפתח בלשון עשירה והומור משובח לכדי רומן יפהפה
