הבית ברחוב מנגו
"אין דבר כזה יותר מדי שמיים"
אֶספֵּרַנסָה ילדה בת-עשרה ממוצא מקסיקני הגדלה בשיקגו, עוברת לגור עם משפחתה ברחוב מנגו, בשכונה גדושת מציאות קשוחה ויופי קשוח. אספרנסה לא רוצה להיות שייכת – לא לשכונתה העלובה והמחניקה, ולא לציפיות הנמוכות של העולם ממנה. זהו סיפורה של נערה צעירה המפלסת דרך אל העוצמות שבתוכה, מעצבת ותובעת לעצמה את זהותה, וממציאה את מי שהיא עתידה להיות.
לעתים שובר לב, לעתים עולז על גדותיו, הבית ברחוב מנגו כתוב מקטעים-מקטעים שנעים על הרצף שבין סיפור לשירה, בגוף ראשון-הווה, תוך השתרגות הספרדית באנגלית בפסיפס דו-לשוני. אלה יונקים עמוקות מחוויות ההתבגרות של סיסנרוס עצמה, והם מבטאים את ניסיונה להשמיע את קולה המושתק של מהגרת היספאנית צעירה.
הבית ברחוב מנגו – שהפך לקלאסיקה קנונית עולמית - ראה אור לראשונה ב-1984. עד כה הוא נמכר ביותר מ-6 מיליון עותקים, תורגם ליותר מ-20 שפות, עובד לתיאטרון, והוא נכלל בקריאות החובה במערכות החינוך ברחבי ארצות הברית. הספר רלוונטי היום יותר מתמיד, בעולם המתאפיין בהגירה מסיבית ובמציאות גלובלית משתנה המחייבת תפיסת זהות מורכבת, כמו גם במציאות הישראלית הסבוכה.
סנדרה סיסנרוס היא משוררת, סופרת, מסאית, אמנית ופרפורמרית, עטורת שבחים, פרסים ומדליות על מכלול יצירתה. הייחודיות ואיכויות הכתיבה שלה קנו לה שם בספרות הלטינו-אמריקנית ובעולם כולו, ומשחקות תפקיד חשוב בעיצוב הזהות הלטינו-אמריקנית החצויה.
נולדה ב-1954 בשכונה מהגרים ענייה בשיקגו כבת יחידה בין שבעה אחים, וילדותה התאפיינה במעברים חוזרים ונשנים עם משפחתה בין ארצות הברית למקסיקו, אשר עיצבו את עיסוקה הספרותי בזהותה, במקומן של נשים בחברה וביחס החֶברה אליהן.
סנדרה סיסנרוס היא אולי נציגת ספרות הצ׳יקנה המפורסמת ביותר, ספרות שפורחת בעשורים האחרונים בארצות הברית ונותנת קול לחוויה המקסיקנית-אמריקנית הייחודית אגב עיסוק בנושאים רחבים כמו זהות, תרבות, היסטוריה, הגירה, אפליה וקיום דו-לשוני.
