חומצה גופריתנית

כשהופיע הרומן "חומצה גופריתנית" לראשונה בצרפת, הוא עורר סערה גדולה והפך מיד עם צאתו לאור לרב-מכר.
בסגנון כתיבתה הייחודי, חוקרת אמלי נוֹתוֹמבּ את גבולות הטוּב והרשע. היא בוראת עולם דמיוני - תוכנית ריאליטי במתכונת מחנה ריכוז - אך מציאותי באופן מקומם, ומותחת קו מצמרר בין משטר הנאצים לשלטון הרודני של קופסת הטלוויזיה.

"אני מבין שאפשר להזדעזע מ'חומצה גופריתנית' אבל אני בעד המשך קיומם של ספרים מסוג זה. אחד מתפקידיו של רומן הוא אולי לחזות את סוף העולם. הבדיה משמשת להבנת המציאות שלנו - גם אם, ובעיקר כאשר היא מעוררת אימה." (פרדריק בֶּגבֶּדֶה)

אמלי נוֹתוֹמבּ נחשבת בעיני רבים לילדת הפלא של הספרות הצרפתית הצעירה.
היא נולדה בשנת 1967 ביפן למשפחת דיפלומט בלגי ששירת במזרח הרחוק. עד גיל חמש חייתה ביפן, משם נדדה משפחתה לסין, ניו-יורק, בנגלדש, בורמה ולאוס. כשהיתה בת שבע-עשרה חזרה המשפחה לבלגיה. היא החלה לכתוב רומנים ומאז כתבה 14 ספרים, שרבים מהם הפכו מיד עם הופעתם לרבי-מכר. ספריה תורגמו ל-40 שפות ונלמדים באוניברסיטאות ברחבי העולם.
ספרה "יומן סנונית" ראה אור אף הוא בהוצאת אסיה.

בשנת 1999 זכתה בפרס האקדמיה הצרפתית על ספרה "בחיל וברעדה" שתורגם לעברית כמו גם "תורת ההיגיינה של רוצח" - שניהם בהוצאת "כנרת". ספרה "חרפות וגידופים" ראה אור בהוצאת "עם עובד".

תרגום מצרפתית: חגית בת-עדה.