נהרין
"כתיבה על מחול היא בלתי אפשרית.
המחול מתפוגג ברגע היוולדו, המילים הן תרגום לשפה זרה..."
במשך שנים עוקבת גבי אלדור אחר אוהד נהרין – כוריאוגרף, אמן והמנהל האמנותי של להקת בת-שבע – אחר עבודתו, מסעותיו עם להקתו והתפתחותו כאמן מרתק, מהחשובים בעולם. יצירותיו של נהרין זוכות להערכה בעולם כולו, והישגיו זיכו אותו בשלל פרסים, בהם פרס ישראל, פרס אמ"ת, פרס בסי ואות לגיון הכבוד הצרפתי.
הספר בוחן את יצירותיו של נהרין ומנסה לקשור דרך שיחות את קורות חייו עם התפתחות יצירתו. אין זה מחקר שיטתי, אלא תיעוד מתמשך, משאלה להתחבר להשראה שבבסיס יצירתו. כי גם אם המאמץ ללכוד ברגע התהוותו את החמקמק והמתפוגג נידון בהכרח לכישלון, הוא מזין בדיעבד את הגעגוע ואת הזיכרון, את מה שהשירה נושאת בכנפיה.
באירוניה מסקרנת תופסת השפה מקום חשוב בעבודתו של נהרין, הן בטקסטים המלווים את המחול והן בטקסטים-לעצמם שכתב. הגאגא – שפת התנועה שהוא פיתח – מיועדת לרקדנים וללא-רקדנים גם יחד, והשימוש במילים הוא שמניע בה את עולם הדימויים הפיזיים, הוא שמדריך, שמזמין לפעולה. בין השפה המילולית, המוסיפה רובד לעבודתו, ובין אילמותו של הגוף הרוקד נמתח פער, ופער זה הוא שדה המחקר של המחברת. "ניסיתי לעורר בקוראים חוויה דומה לזו של הצופים, את תחושת הפלא והמסתורין, הרצון לפענח את המשמעות של מה שהוא נטול משמעות, את הווייתה הטהורה של התנועה."
בספר משולבים צילומיו של הצלם גדי דגון, המתעד את נהרין ואת יצירותיו לאורך השנים.
